רשימות על ריצה

Screen Shot 2018-02-27 at 6.13.31 PM

במרתון תל-אביב שלפני הקורונה. לא הלך משהו, אבל בשלב הזה לפחות נראיתי אופטימי.

אני לא איזה רץ גדול ולא מוכשר במיוחד. התאמנתי באתלטיקה בילדותי אבל אחר כך התרחקתי מזה מאוד, וחזרתי לרוץ רק אחרי מות אבי, בשנת 2010, כחלק משבר גיל 40 קיצוני. מאז רצתי 14 מרתונים (אבל מי סופר), והשיא האישי שלי הוא 3:05 (אבל למי אכפת). אני רץ לעבודה וממנה כבר כמה שנים, ומתמודד בכבוד עם הזדקנות הגוף וסדרה של פציעות מעצבנות.

רוב הרשימות, אותן כתבתי במהלך שנות הריצה שלי, משלבות בין האישי לכללי, כי רק על עצמי לספר וכו׳.

אספתי  וערכתי את הרשימות האלה לספרון קטן, שעל כריכתו מוטבעת חותמת נעל ריצה, במסגרת ׳דפוס בית׳. הרי גרסת PDF מלאה.

כתבו על כך שאני רץ לעבודה בעיתון ׳דה מארקר׳! מסתבר שזאת אטרקציה, ושאנשים מאוד רגישים בעניין מקלחות. הרי הכתבה בפורמט PDF, לחסרי המנוי.

הפרופיל שלי ב-  STRAVA

רשימות על ריצה

אחרי המרתון הראשון

כשהתחלתי לרוץ לעבודה

לקראת המרתון השלישי

על ריצה לעבודה

על מירוץ קריית גת

לבן אדם שמחפש דיירים קוראים ׳ראנר׳. זאת לא רשימה על ריצה

מרתון פראג והרהורים על מה זה הצלחה בריצה

מאיפה בא הזעם?

על פרופורציות. איך מכונית דרסה אותי ואת בתי התינוקת

כמעט הייתי רץ מהיר

על איך התחלתי לרוץ לעבודה

על הכעס והפחד

על מכות, בדרך חזרה מהעבודה, על הזעם

על פציעה קטנה

על מרתון ליידן, בתקופה שרצתי טוב

על מרתון שהלך רע

הזכות לתנועה – על מרתון פלסטין

על ריצה באמריקה

על מרתון בוסטון

טייפר

תגובות

  • YarOn   ביום 11/03/2022 בשעה 12:00 am

    מגניב, גם אני לא רץ מי יודע מה, אפילו פחות.
    אבל אוהב לכתוב ולקרוא אחרים.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: