במרתון תל-אביב האחרון. לא הלך משהו, אבל בשלב הזה לפחות נראיתי אופטימי.
אני לא איזה רץ גדול ולא מוכשר במיוחד. התאמנתי באתלטיקה בילדותי אבל אחר כך התרחקתי מזה מאוד, וחזרתי לרוץ רק אחרי מות אבי, בשנת 2010, כחלק משבר גיל 40 קיצוני. מאז רצתי 13 מרתונים (אבל מי סופר), והשיא האישי שלי הוא 3:05 (אבל למי אכפת). אני רץ לעבודה וממנה כבר כמה שנים, ומתמודד בכבוד עם הזדקנות הגוף וסדרה של פציעות מעצבנות.
רוב הרשימות המופיעות כאן משלבות בין האישי לכללי, כי רק על עצמי לספר וכו׳.
