Tag Archives: אורי יואלי

עשיתי ספר

עשיתי ספר.

במשך השנתיים וחצי האחרונות כתבתי כאן רשימות אישיות, בגוף ראשון, תחת כותרות מגוונות. לכאורה אלה היו טורים יומניים, רשימות בבלוג, אבל לי היה ברור שאלה פרקים בטקסט אחד, שזמנו יגיע. זה בא.

סידרתי אותם, ערכתי מעט. יצא מסע שמתחיל בהרהורים על דמות אבי, אחרי מותו, ממשיך בדין וחשבון עם זכרונותי ומסיים בניסיון לגבש עמדה מול מציאות החיים כאן. חומרי הגלם של הטקסט נמצאים באתר זה וימשיכו, כמובן, להיות נגישים לקריאה. אבל אני מרגיש, ומקווה, שקיבוצם יוצר משהו חדש שמתנשא מעל הערך הזמני של הכתיבה ברשת.

לקובץ הארוך הזה, חלק א׳ של הספר, צירפתי בונוס, חלק ב׳, אסופת רשימות ישנות, שאני אוהב, בין השאר מכיוון שלעולם לא אכתוב דומות להן. את הספר מסיים ממתק שהוא בונוס כפול, בצורת סיפור זימה כמעט פורנוגרפי. הכל ביחד יצא די ארוך אבל מגוון. יצא ספר.

אין לי כל רצון להוציא את הספר הזה באמצעות הוצאת ספרים מסודרת. ראשית, כלל איני בטוח שבאפשרותי למצוא הוצאה שתרצה בי ובו, ושנית, איני רואה בכך כל טעם. למה להסתבך. אז אוציא ואפיץ אותו לבד, וכך אוכל להתענג על מלאכת ההוצאה לאור ולחסוך בזבוז זמן, נייר ועבודה.

אדפיס כמות מוגבלת, 200 או 250 עותקים, בפורמט הגדול מעט מפנקס, נוח לקריאה ולאחיזה. את הכריכה אבצע בעבודת ידי, בשילוב של חומרים וטכניקות. כדי לחגוג את הפטיש עד תומו אוציא גם מהדורה מוגבלת וממוספרת בת 40 – 50 ספרים בכריכת יד קשה, כאשר אני אקפל ואתפור את הקונטרסים (מחברות הגלם של הספר) ובעל מלאכה מומחה יבצע את הכריכה. בנוסף, כמובן, אוציא מהדורה אלקטרונית שניתן  לקרוא בקורא אלקטרוני או טאבלט.

אני מגייס תמיכה. לא נותר עוד הרבה זמן, שבוע נכון לרגע זה, עד פקוע המועד הנקוב. ואני מציע תשורות שחורגות מהספר גרידא, כמו סיור בין יפו לתל אביב, ריצה משותפת וארוחה שאבשל. תמיכה עכשיו היא קריטית, מאחר ואם לא אשלים את סף הגיוס עד התאריך הקובע הפרוייקט לא יצא לפועל. רכישה עכשיו היא גם הדרך הקלה והזולה ביותר להשיג את הספר, שישלח לביתכם תוך כחודש.

עשיתי ספר, ואשמח אם תקנו אותו.

פוסטר קול הרעם

לתמיכה

אני לא אורי יואלי

השם שלי בביוב, מככב באתרי החדשות ובטוקבקים. מישהו אפילו היה מטומטם מספיק בכדי לשלוח לכאן תגובה – 'המחפה על סקס מניאקים הוא סקס מניאק בעצמו. עונשך יהיה בידי שמים ומות אביך הוא סימן ראשון לכך'. הזעם אולי מובן, אבל הוא הופנה לכיוון הלא נכון. אז רק בכדי להסיר ספק – זה לא אני, זה אורי יואלי אחר לגמרי.  הוא אפילו לא קרוב משפחה שלי.  סתם אותו שם.

אני יודע מי זה, כמובן, הבעלים של פונדק אלביס בנווה אילן, מי שהיה בעל הזיכיון להפעלת מזנון הכנסת, שם כנראה הכיר את מי שייזכר כנשיא האנס. הוא אפילו היה כמעט שותף של אבי במיזם עסקי שלא יצא אל הפועל. אבל אני לעולם לא הייתי בעסקי ההסעדה או ההזנייה, והמפגש היחידי שלי עם משה קצב היה כאשר הגיע לביקור בקורס באוניברסיטה בו הייתי עוזר הוראה.

אז אני אורי יואלי, אבל אחר, וכולי תקווה שאורי יואלי ההוא, יד ימינו של האנס, יענש וישכח, ושמי יחזור להיות שלי בלבד.