בשנת 2014 החלטתי שאני רוצה לכנס רשימות שכתבתי בספר. ויתרתי מראש על פנייה להוצאות ספרים מתוך חוסר נכונות נרקסיסטי להתמודד עם דחיה או, גרוע יותר, המלצות עריכה. רציתי לשלוט בכל.

גייסתי כסף דרך הדסטראט, מכרתי ספרים מראש, הדפסתי מהדורה של 500 עותקים בדפוס בירושלים, על נייר ממוחזר. עשרים עותקים נכרכו בכריכה קשה בעבודת יד, ועל כל העטיפות הטבעתי חותמות שהזמנתי. יצא ספר יפה וגם קצת מוזר.

קראתי לו:

קול הרעם

רשימות וסיפורים בגוף ראשון

הוא כלל שני חלקים, שבכל אחד מהם מספר סדרות של רשימות.

בחלק הראשון, לו קראתי כתיבות קיץ, היו רשימות שכתבתי במהלך שלוש חופשות קיץ מעבודתי כמורה. כל קיץ כזה הקדשתי לנושא או כותרת. תיאור דמות אבי, דן יואלי, אחרי שנפטר. מעין ממואר שלי על עשור אבוד בחיי, בו שתיתי יותר מדי והייתי מאוהב בבחורה הלא נכונה. תיאור של חיי בעיר. תקעתי שם גם תמלול הרצאה שנתתי פעם, בה סיפרתי למה אני שונא את הצבא.

בחלק השני, לו קראתי היה ונגמר, היו סיפורים ורשימות ישנים, וגם מספר סיפורים על גבול הפורנוגרפיה שכתבתי פעם.

זאת החותמת שהייתה על העטיפה:

לצערי אין מהדורת רשת נוחה לקרירה בנייד, אלא רק גרסא מלאה, אבל כל רשימות היסוד מהן נוצר הספר זמינות באתר וניתן להגיע אליהן דרך חיפוש שמן.

מהדורת PDF מלאה

והנה חלקים מתוך הספר, שתיים מסדרות הרשימות מהן הוא בנוי:

לרגל מות אבי

סיפורי זימה

וזו ההרצאה המתומללת:

הפעם האחרונה שסיפרתי את הסיפור הזה

דף הספר באתר ׳סימניה׳ עם ביקורת יפה של דוידי רוזלפלד