הקדמה למהדורה השלישית

הרחוב בו אני גר קטן וצדדי, דחוק מאחורי רחוב אילת, מחבר בין תל-אביב ויפו. ספר זה מספר עליו, על ההיסטוריה שלו, על האנשים השונים שגרו ועבדו בו ובסביבתו, וגם קצת עלי, כאחד מהאנשים האלה, שחווה והיה שותף לשינויים הגדולים שעברו על האזור המוזר והמרתק הזה. 

אזור החיץ בין תל-אביב ליפו הוא השוליים המשותפים של שתי הערים שהתמזגו לאחת. מתחים כלכליים, תרבותיים ולאומיים משתקפים בו ביתר שאת. אבל הוא לא באמת בשוליים. למעשה, הוא נמצא ממש במרכז המטרופולין הרב-לאומי והרב-תרבותי שצמח סביב יפו וממשיך להתקיים גם בימינו, ׳גוש דן׳. עמדה עירונית יוצאת דופן זו – שוליים שהם למעשה במרכז –  גורמת לכך שמתקיימים בו סיפורים עירוניים שונים מהמקובל. התקיים בו עירוב שימושים יוצא דופן, בין תעשייה, מגורי עוני, מתקני ספורט ופנאי, תחבורה ומסחר. נקודת מבט מקומית מאפשרת לשמוע קולות ולזהות תהליכים שיכולים ללכת לאיבוד במבט רחב. 

אני גאה בהיותי בן המקום ומודע לכך שנקודת מבטי מוטה וסובייקטיבית. אני מודאג מחלק גדול מהשינויים האחרונים שעוברים על האזור, וכתיבת הספר ופרסומו היו חלק מניסיון להשפיע על תהליכים אלה. יש לי חוב למקום בו אני חי. אני מאמין בייחודו ובחשיבותו. כעת הוא עומד להשתנות לחלוטין והספר ישמש מזכרת וזיכרון למה שנעלם.

כתבתי את הספר לפני שלוש שנים, בקיץ דחוס אחד, כסדרה של רשימות ארוכות שפורסמו באינטרנט. הוא מעודכן לזמן ההוא. בינתיים הספיק הרחוב להשתנות עוד. בקרוב מאוד, עניין של ימים או שבועות בודדים, שכנים חדשים יעברו לגור בבנייני המגורים הענקיים והמכוערים שבור היסודות שלהם רק נחפר כאשר התפרסמה המהדורה הראשונה. בניינים אלה, קוביות ענק של זכוכית שחורה, ניצבים במעלה הרחוב כמו מצבות, כמו סימן אזהרה. אסור לתת לתנופת הבנייה והפיתוח למחוק את אופיו של איזור שלם. צריך להמשיך להיאבק, ולחיות פה, ולנסות לשכנע שיש והיה פה יופי, וקושי, ועניין, שכל זה בעל משמעות גם עכשיו. זו מטרת הוצאת מהדורת החינם הזו. הייתי רוצה שלפחות חלק מהדיירים החדשים, מהמתכננים ומהמתכננות שמכריעים את עתיד האזור ולוקחים חלק בעיצוב עתידו, יהיו מודעים גם למה שהיה ונעלם.

איני מספר אובייקטיבי, אבל ניסיתי לתאר תמונה הוגנת ומדוייקת ככל האפשר. למזלי קיימים כתיבה ומחקר מפורטים ומרשימים על תל-אביב ועל יפו. נעזרתי רבות בכל מי שיכולתי, ואני מתנצל מראש על טעויות או אי דיוקים. הספר נכתב בעת שהשלמתי תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב. סמינר בו לימד ד״ר סקוט אורי אפשר לי לכנס את מחשבותי על עירוניות. תרומתו של ד״ר אורי ניכרת בספר זה. גרסה מלאה של הספר בצירוף הרחבות והערות ניתן למצוא באתר שלי, ׳קול הרעם׳. הערות השוליים מזמינות לבדוק את השגותי ובעיקר מאפשרות לי לתת כבוד למי שעל עבודתם וסיפוריהם הסתמכתי. בסוף הספר מופיע מפתח עניינים המאפשר לחפש מקומות, מאורעות ואנשים, מרכזיים ושוליים, חשובים וחסרי כל ערך. הפער בין שני הקצוות הללו קטן משנדמה. 

לא מעט אנשים, שונים מאוד זה מזה, עברו ברחוב ובאזור הזה. אמריקאים, גרמנים, מהגרים ממזרח אירופה וממצרים, ערבים ויהודים. החשובה עבורי מכולם היא אהובתי, שבחרה לחיות איתי כאן. אני גאה בכך נורא. הקמנו יחד בית. הספר הזה מוקדש לה, ולביתנו, אשר זה הבית והרחוב בו נולדה.  

%d בלוגרים אהבו את זה: