כמה שזה חסר תוחלת. עכשיו. ובעברית. מה, לא שמעת שפה אתה רק חלק מקומץ, שכאן כולם כאלה, מתוכנתים, יודעים יפה יפה יפה מי קורבן, אנחנו, ואסור להתבלבל. אנחנו קורבן. אנחנו, אתם שומעים, אתה שומע, אני קורבן, קורבן, מתחבא מתחת לרצפה, אני שושנה, וכל מה שקורה מכאן הוא רק המשך הגיוני לסיפור הזה.
ואני זוכר את הקוזאק הנגזל, בעל הכוח שסובל מעצם הפעלתו. תראו מה אתם מכריחים אותי לעשות. לו רק הייתם יותר חיוביים הכל היה נראה אחרת. איך זה יכול להיות שמישהו מתנגד לנו. לנו. הרי בארץ ישראל קם העם היהודי, וכוחנו המוסרי, ובכלל, אני קורבן, אני.