שיניתי את הסטאטוס שלי בפייסבוק

מעכשיו אורי יואלי איז נגד מלחמת הבחירות בעזה.
וכמעט מיד קיבלתי תגובה: אין ספק, אבל חייבים לשים לזה קץ בכל מקרה, אז…
לא מסכים. עכשיו להיות נגד מספיק. הכרחי. באופן הפומבי ביותר האפשרי. הבעד יכול להיגזר מכך.
נגד המלחמה.
נגד הממשלה. זו שלכאורה קוראת לשלום ובעצם עושה הכל כדי למנוע כל סיכוי שזה יתגשם.
נגד הצבא. אשר קרוי צבא הגנה ובפועל מתקיף, אשר מתהדר בהומניות שלו בעודו פוגע באזרחים.
נגד התקשורת הישראלית. שמציגה, במובהק, צד אחד ומוטה של הסיפור הזה.
ונגד הגזענות, ונגד היוהרה, ונגד הנכונות לאבדות נוספות מכיוון שככה זה, חיילים נועדו להרוג ולהיהרג, ואזרחים נועדו להיות כלי שרת, משאב, בידי המשטר.
ומובן שגם נגד החמאס, והפנאטיות הדתית, והפגיעה שלהם באזרחים, אבל אנשים אלה בכל מקרה אינם חלק מעולמי.
לעמדת נגד יש חשיבות. אני מוגדר כלפי עצמי על ידי הדברים שאינני עושה לא פחות מאשר על ידי הדברים שכן.

כתבתי פעם, כאן, על חוויות הצבא שלי. הן רלוונטיות לדיעותי רק במידת מה.

ביקרתי כאן וכאן פעולות של הצבא, כאלה שגרמו לי להתבייש בעברי, ניסיתי לטעון שיש לי זכות להביע ביקורת. מצאתי את עצמי מצטדק.

אין על מה. להיות נגד, נגד מה שקורה עכשיו, נגד המבוי הסתום אליו פונה הישראליות, ונגד המלחמה זה ברור מאליו, כל כך הגיוני עד שכל אפשרות אחרת נראית לי מופרכת.

להיות נגד בכל מקום אפשרי. אפילו בפייסבוק, אפילו באורי יואלי איז, לספוג את השנאה ואת הגיחוך, את תחושת הזרות. להיות נגד כי אין ברירה אחרת.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מיקי   ביום 04/01/2009 בשעה 3:27 pm

    חברה, תשנו את העולם בבקשה

    לא מתאים לי

    תקראו לי כשהוא ישתנה

    כשלא יהיו מלחמות, כשכולם יהיו מאושרים

    אף אחד לא שונא את רעהו

    נראה לי ניסוח מתאים יותר

    הסטאטוס העדכני שלך – הזוי מנותק

  • גיל   ביום 04/01/2009 בשעה 3:30 pm

    הכל כל כך ברור והגיוני עד שלא ברור למה אתה בכזה מיעוט ולמה רוב רובה המוחלט של האוכלוסיה היא בעד. אתה באמת חושב שכולם מטומטמים ? כולם בהמות ? כולם לא-הומניים ?

    אגב, כל חוויות הצבא שלך לא קשורות כהוא זה לעניין. אתה אזרח כמו כל אזרח עכשיו. זכותך להביע את דעתך והנה הבעת אותה.

    אז אורי יואלי איז נגד. כל עוד תמשיך לא להבדיל בין עיקר לטפל, למי אכפת אם אתה נגד או בעד ? הרי דעותיך מוטות ומעוותות. וכשאתה כורך יחדיו קונספירציות שלטוניות, הומניזם אנרכיסטי וראייה חד צדדית של הסיפור כולו, לא נשאר אלא לאחל לך בהצלחה בנושא האופניים. אולי שם אתה קצת יותר רציני.

  • עוז   ביום 04/01/2009 בשעה 5:07 pm

    צריך למחות נגד המלחמה הדוחה הזו, ואופן ניהולה.
    הישראלים שכחו, בזכות ההתנתקות את האחריות שלהם כלפי רצועת עזה.
    השקר הגדול הוא הם יורים טילים בלי סיבה.
    איני בעד ירי הטילים מצד החמאס, לדעתי זה עושה להם עוול ולא משרת את מטרתם. אבל מה שהממשלה שלנו עושה עכשיו, זה רק להצדיק את החמאס ולגדל דור חדש של שונאי ישראל.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)   ביום 04/01/2009 בשעה 6:11 pm

    כל הכבוד

  • אסף   ביום 04/01/2009 בשעה 6:48 pm

    אהבתי

  • ד.ט   ביום 04/01/2009 בשעה 7:51 pm

    מעניינת אותי התוספת הקבועה לגינוי ירי הקסאם: "זה עושה להם עוולה ולא משרת את מטרתם". כאילו שאם זה היה משרת את מטרתם זה כן היה בסדר.

  • אורית   ביום 04/01/2009 בשעה 11:10 pm

    אבל איך מתמודדים עם הבדידות והשנאה, היוהרה והזרות? אני לא הצלחתי להתמודד עם זה בארץ ואפילו במקום שאני בו עכשיו, בקצה מערב, מקום בו הומצאה תנועת ההתנגדות לויאטנם, אפילו כאן זה קשה. היהודים- רובם תומכים באופן עיוור בישראל ואלו שאינם יהודים- עבורם אנחנו ישראלים נאצים…אבל תמשיך, חשוב להמשיך.

  • אורן   ביום 05/01/2009 בשעה 7:39 am

    כל עוד הם מבצעים פשעי מלחמה והורגים אזרחי ישראל, וכל עוד הם קוראים להשמדת ישראל, אין שום משמעות לעמדה ולשינוי הסטטוס שלך. זה פשוט מגוחך. אם תעצום עיניים זה לא ישנה את העובדה שעומדים מולנו טרוריסטים רצחניים.
    גם אם תהיה נחמד אליהם הם עדיין ירצו להרוג אותך.

  • שמשי   ביום 22/01/2009 בשעה 9:52 pm

    מאז ספטמבר 2000 אנחנו מתגלגלים במדרון מוסרי, והריגת חפים מפשע, שעוד זיעזעה רבים בעת ההתנקשות בסאלח שחאדה, הפכה לעניין נורמטיבי.
    לא צפוי שינוי לטובה אלא להיפך: האלימות תצמיח משני הצדדים הנהגות קיצוניות יותר ויותר. לעת עתה אנו נשענים על כידונים, אך כל אדם מפוכח מבין שבשלב כלשהו השריר יתעייף והאלימות שנקטנו תופנה נגדנו ביתר שאת.

להגיב על אוריתלבטל

לגלות עוד מהאתר קול הרעם

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא