יצאתי אתמול

יצאתי אתמול. הסתכלתי על זה מבחוץ, על שוק הבשר. לא רוצה לחזור להיות עוד סחורה בו. לא רוצה צעיר יותר, מתוח יותר, זוהר יותר, רק מנסה לעבור את הלילה בו הייתי יכול להיות איתה, שבוע אחרי הזמן האחרון שלנו ביחד. היה לנו כיף, באמת, לא היינו הרגל.
זה מגיע לי. גם אני גרמתי סבל. גרוע מזה, אני תמיד ברחתי, מותיר לנשים בהן פגעתי להבין לבד, מקווה שהכאב יתמוסס ולא חותך כשראוי. מהבחינה הזו היא הייתה הוגנת איתי, הרבה יותר מאשר אני הייתי איתן. אני נענש, בדיעבד, אם כי איני בטוח שאני מבין את הלקח, כי הרי אם הנטישה כואבת כל כך אולי עדיף לא להתחיל בכלל בשום דבר שמכיל את האופציה לנטוש ולהינטש.
היא סמכה עלי, שאוכל לעמוד בזה, שגדם הקטיעה ירפא. כמה אני מקווה שהיא צדקה.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • אולימפיה  ביום 05/06/2004 בשעה 5:06 pm

    הכאב יעבור עם הזמן, קשה להאמין עכשיו, אך זה יקרה. אולי מוקדם לצאת לשוק עכשיו.

  • גדי  ביום 05/06/2004 בשעה 5:38 pm

    אין בעולם הזה שכר ועונש. זה לא מגיע לך, או לאף אחד או אחת, אבל ככה זה. נדמה לי ואני גם מקווה שהכתיבה על זה כאן תעזור לך.

  • שלומית  ביום 05/06/2004 בשעה 8:00 pm

    אני קוראת אותך באופן קבוע, לאורך כל הזמן ותמיד אני מרגישה צורך להגיד לך משהו. עכשיו, על אחת כמה וכמה שכן אני מרגישה שאני מכירה לעומק את הסיטואציה.
    ראשית, היא לא עונש. למרות שאני עד היום חוזרת מדייטים ואומרת לעצמי "הייתי רוצה לדעת על מה קיבלתי את העונש הזה"…
    שנית, לא קל להיות בחיפוש ואני חושבת שאני אומרת את זה עם יותר מסתם הבנה. לא חיפשתי יום ולא יומיים, אני בדרך כבר תקופה יפה. אבל אני רוצה שתדע שלא חשוב מה ואולי זה יקח הרבה זמן, יום אחד יעבור יום שלם בלי שתחשוב עליה. יגיע הערב ופתאום תגיד לעצמך "יו. לא חשבתי עליה יום שלם". לי זה לקח שנה. שנה שלמה. אבל אני חושבת שאצל רוב הגברים הזמן הוא קצת אחר. ויום אחד עברה השנה הזו ואחריה הגיע עוד יום והוא כבר לא היה כל כך נורא. זה היה נורא בהתחלה, אני זוכרת עד היום את התחושות הפיזיות שהתלוו לפרידה ההיא. זה היה עניין פיזי לגמרי, אבל יום אחד הוקל לי.
    הייתי אומרת עוד הרבה דברים אם לא היה מדובר בפורום פתוח. אתה מוזמן יצור כל קשר בדרכים אחרות. ואני רוצה להגיד לך את המשפט שאותי תמיד מעודד, הוא מתוך מקס ומוריץ ואני מוצאת שעצם זה שהציטוט הוא משם, יש בזה נחמה: "כי הזמן רופא גדול, הוא עוד ירפא הכל".

  • מרגלית  ביום 06/06/2004 בשעה 10:10 am

    אם אתה כבר חושב על ה"שוק" ולא על האובדן כנראה שזאת הבעיה שלך אתה ממש מרוכז בעצמך ורק בעצמך
    תתבגר

  • שלומית  ביום 06/06/2004 בשעה 3:48 pm

    א. האם היית אי פעם רווקה אחרי גיל עשרים ושתיים?
    ב. "תתבגר"?!
    ג. ואני מקווה שתקראי את זה בנימה הנכונה: "יאללה יאללה".

%d בלוגרים אהבו את זה: