Site icon קול הרעם

לגיטימציה

לפני כמה ימים כתבתי כאן על הפעולה הנועזת של סיירת גבעתי במחנה הפליטים נוסייראת בעזה, ועל ה – "מלחמה הקטנה" והפתטית לטעמי בה מתגאה מפקד הסיירת. בתגובות שקיבלתי נחשפתי לשנאה שהפתיעה אותי. נראה שחלק מהקוראים תייגו אותי, מיידית וללא כל היסוס, כשמאלנעוכרישראל שכזה, אשכנזיתלאביבישנקינאימנייק שכזה, יפהנפשתבוסתןשלאמבינכלום, שכזה.

מה שעוד הפתיע אותי זה שמצאתי שזה פוגע, שעדיין לא התקשחתי מספיק.

משום מה חשבתי שהרווחתי את הזכות לדבר על ולבקר את צבא ההגנה. הייתי שם, אומנם מזמן אבל בכל זאת, רכשתי לי, בסבל, בזיעה ובסיכון עצמי, עמדה מסוימת, לוחם סיירת לשעבר. מסתבר שתוקפה של עמדה זו פג. אבדה לי הלגיטימציה להבעת ביקורת.

אני חושב שהלגיטימציה החמקמקה הזו הייתה אחת הסיבות לכך שכל כך רציתי להיות חייל טוב. לא הייתי חייב לעשות את זה. הגב שלי היה דפוק כבר בתיכון, במשך שנתיים וחצי לבשתי סד מתכת ופלסטיק שניסה לתקן את הגיבנת שהגוף ניסה לממש, וכל מה שהייתי צריך לעשות זה להגיד את זה בלשכת הגיוס והפרופיל שלי היה נקבע בהתאם. בחרתי לשקר. לא יכולתי לדמיין את עצמי ג'ובניק, וודאי שלא סרבן. הרי זה היה מונע ממני כל אפשרות לשאת בגאווה את עמדותיי, שכבר אז היו מגובשות במידה. אני זוכר שהייתי הולך בבסיס במחנה הפליטים ג'בלייה עם חולצה של שלום עכשיו, ושאף אחד לא אמר לי כלום. הרגשתי שאני מקיים את הדואליות הילדותית הזאת שמבוטאת יפה בסרט "מטאל ג'אקט", סמל השלום והסיסמא "נולד כדי להרוג" על אותה קסדה.

התבגרתי מזה. הירואיות כבר אינה מרשימה אותי. להפך, היא דוחה ומגוחכת בעיני. הוצאתי את עצמי מהמשחק. כבר שמונה שנים שאיני עושה מילואים, ואני גאה בזה באותה מידה בה אני גאה בשירות שלי בצבא. שני הדברים היו הכרחיים, קשורים במי שהייתי ובמי שאני עכשיו. את דעותיי אני מביע לא בשם החייל הטוב שהייתי אלא מתוך התבוננות במציאות כפי שאני תופס אותה. היא מכוערת מאוד, אגב, אם לא שמתם לב.

הכיבוש הוא פשע, הטרור הוא פשע, ושניהם מקיימים מחול מתמיד, מזינים זה את זה.

אנשי צבא ומלחמה חסרים כל ראייה כוללת. עבודתם היא להילחם ולהרוג. סמל השלום והקריאה להרג לא אמורים להיות משולבים זה בזה. סמלים, ככלל, מרתיעים אותי. הם מתקלקלים מהר מאוד, הופכים לעוד מנגנון להסתרת המציאות.

די כבר. די עם הבטחון העצמי המופרז, ודי עם הפחד המופרז. קצת חיים, קצת הקשבה, קצת ביקורת. לא צריך שום לגיטימציה בשביל זה, רק להסתכל מסביב.

Exit mobile version