לגיטימציה

לפני כמה ימים כתבתי כאן על הפעולה הנועזת של סיירת גבעתי במחנה הפליטים נוסייראת בעזה, ועל ה – "מלחמה הקטנה" והפתטית לטעמי בה מתגאה מפקד הסיירת. בתגובות שקיבלתי נחשפתי לשנאה שהפתיעה אותי. נראה שחלק מהקוראים תייגו אותי, מיידית וללא כל היסוס, כשמאלנעוכרישראל שכזה, אשכנזיתלאביבישנקינאימנייק שכזה, יפהנפשתבוסתןשלאמבינכלום, שכזה.

מה שעוד הפתיע אותי זה שמצאתי שזה פוגע, שעדיין לא התקשחתי מספיק.

משום מה חשבתי שהרווחתי את הזכות לדבר על ולבקר את צבא ההגנה. הייתי שם, אומנם מזמן אבל בכל זאת, רכשתי לי, בסבל, בזיעה ובסיכון עצמי, עמדה מסוימת, לוחם סיירת לשעבר. מסתבר שתוקפה של עמדה זו פג. אבדה לי הלגיטימציה להבעת ביקורת.

אני חושב שהלגיטימציה החמקמקה הזו הייתה אחת הסיבות לכך שכל כך רציתי להיות חייל טוב. לא הייתי חייב לעשות את זה. הגב שלי היה דפוק כבר בתיכון, במשך שנתיים וחצי לבשתי סד מתכת ופלסטיק שניסה לתקן את הגיבנת שהגוף ניסה לממש, וכל מה שהייתי צריך לעשות זה להגיד את זה בלשכת הגיוס והפרופיל שלי היה נקבע בהתאם. בחרתי לשקר. לא יכולתי לדמיין את עצמי ג'ובניק, וודאי שלא סרבן. הרי זה היה מונע ממני כל אפשרות לשאת בגאווה את עמדותיי, שכבר אז היו מגובשות במידה. אני זוכר שהייתי הולך בבסיס במחנה הפליטים ג'בלייה עם חולצה של שלום עכשיו, ושאף אחד לא אמר לי כלום. הרגשתי שאני מקיים את הדואליות הילדותית הזאת שמבוטאת יפה בסרט "מטאל ג'אקט", סמל השלום והסיסמא "נולד כדי להרוג" על אותה קסדה.

התבגרתי מזה. הירואיות כבר אינה מרשימה אותי. להפך, היא דוחה ומגוחכת בעיני. הוצאתי את עצמי מהמשחק. כבר שמונה שנים שאיני עושה מילואים, ואני גאה בזה באותה מידה בה אני גאה בשירות שלי בצבא. שני הדברים היו הכרחיים, קשורים במי שהייתי ובמי שאני עכשיו. את דעותיי אני מביע לא בשם החייל הטוב שהייתי אלא מתוך התבוננות במציאות כפי שאני תופס אותה. היא מכוערת מאוד, אגב, אם לא שמתם לב.

הכיבוש הוא פשע, הטרור הוא פשע, ושניהם מקיימים מחול מתמיד, מזינים זה את זה.

אנשי צבא ומלחמה חסרים כל ראייה כוללת. עבודתם היא להילחם ולהרוג. סמל השלום והקריאה להרג לא אמורים להיות משולבים זה בזה. סמלים, ככלל, מרתיעים אותי. הם מתקלקלים מהר מאוד, הופכים לעוד מנגנון להסתרת המציאות.

די כבר. די עם הבטחון העצמי המופרז, ודי עם הפחד המופרז. קצת חיים, קצת הקשבה, קצת ביקורת. לא צריך שום לגיטימציה בשביל זה, רק להסתכל מסביב.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • גלעד  On 12/03/2004 at 3:24 am

    יפה אמרת.

    אבל עגל זהב עשוי זהב וכולם פה עניים ברוח ובגוף. עוני עמוק. ועד שמשה לא ירד מההר כולם ימשיכו לרקוד. רוקדים באוטובוסים רוקדים במטוסים רוקדים בקניונים רוקדים במטעים. וכל מחוות ריקוד מורידה כמה ראשים.

    עורי ישראל עורי פלסטין.
    עורו יהודים עורו ערבים.
    אנחנו קרובים לסוף.
    והסוף לא נראה כל כך יפה.
    הוא רקוב כמעט כמו ההתחלה.
    הגירוש וחוסר ההכרה.
    ארץ ללא עם לעם ללא דרך ארץ.

  • טלי  On 12/03/2004 at 6:55 am

    אני חושבת שפשוט הפחדת אותם. לא פלא שהם הגיבו בתוקפנות.
    שלוחם סיירת מורעל לשעבר יגיע למסקנות כאלה, שכל מי שעיניו בראשו ולא הורעל בשירות קרבי כבר ראה אותן עוד קודם? זה די מערער, די מלחיץ, זה אומר שאולי גם הם עשויים להגיע למסקנות דומות, אם הם רק יניחו לעצמם לרגע לצאת מהמנטרות שלהם ולהתחיל לחשוב.

  • יואב  On 12/03/2004 at 8:09 am

    צר לי, אבל אין לך שום זכות.

    לא התיכון שלך, לא שרותך הצבאי, לא אי השרות במילואים ולא שום דבר מכול אלו מקנים לך איזו זכות יתר.
    הרשת דמוקרטית במידה אכזרית והזכות היחידה המוקנית לך היא יכולת של אדם חושב להביע עמדה מנומקת (רצוי מאד שתהיה מבוססת) ולשתף את מי שיקרא. בתקווה שיהיה מי שיתחבר לדברים.

    מבלי להתחייב לצד ההורגים או לצד הנהרגים (כול אחד יכול לבחור מי זה מי) הבעת עמדה בכיכר העיר מחייבת אותך לנכונות לספוג עגבניות רקובות מהפרחחים שבסביבה.

    זה פוגע? כן. זה מעליב? כן זה מיותר? כן, אבל גם גרפיטי על מבני ציבור, השלכת אשפה ברחוב, טיפול בהדיינות משפטית שנמשך על פני שנים, נהג משוגע בכביש וכול היבט אחר של חיים צפופים מאד שאנחנו צריכים ללמוד לחיות איתם.

    בלי שום קשר לעמדותיך ולהשקפת עולמך, אם אין לך אומץ לעמוד בפני ביריוני ופרחחי הרשת, אל תצא לשם.

  • מרק ק.  On 12/03/2004 at 8:46 am

    לא ברור לי על מה אתה מדבר. מקור הלגיטמציה שלך להתבטא הוא בזה שזו מדינה דמוקרטית וכל אחד בגבולות החוק יכול להגיד כל מה שהוא רוצה. מעבר לכך, להבדיל מאנשים אחרים, יש לרשותך את האמצעים להגיע ליותר אנשים מאשר החברים, שכנים וסתם אנשים בפאב, שהם קהל היעד הרגיל לקיטורים של אנשים שלא כותבים. עדיין זה שיש לך לגיטמציה לא אומר שאנשים חייבים להסכים איתך. למעשה בצורה מאוד אופינית לשמאל הקיצוני הישראלי אתה גם מתלונן מעל כל במה שלא נותנים לך לגיטימציה להביע את דעתך וגם, באותו משפט , שולל את הלגיטמציה של מי שלא מסכים איתך.

    בנוסף מעבר לדברים שיואב כתב פה, אני מרגיש צורך לציין שמי שהוריד את רמת הדיון בפוסט הקודם זה היית אתה בעצמך. לא חושב שזה שאנשים לא מסכימים איתך כי הם חושבים שאתה מעשן סיגרים ויושב בארים מקנה לך את הזכות לקרוא להם חסרי דעת ואפסים.

  • ארתור דנט  On 12/03/2004 at 10:05 am

    NOT

    האמת היא שאתה לא מפחיד אפילו את הסבתא שלנו. אתה בסה"כ חלק מקבוצה של חמישה וחצי הזויים שכל האחרים רואים בהם חבורת תימהונים (במקרה הטוב). נכון, פה ברשימות אתם הרוב. רק כאן יכולה מרקסיסטית מקובעת מחשבתית כמו הגב' לטוביצקי לצאת בקריאה נרגשת לשאר תשעים ותשעה האחוזים של הציבור בארץ "לצאת מהמנטרות שלהם ולהתחיל לחשוב". אבל במציאות, מחוץ לרשימות, כל חבורה של שלושה מתנחבלים מפחידה הרבה יותר מכם. הם, בניגוד לכם, לא מסתפקים רק בקשקושי בלוגים אלא לוקחים את הנשק ויוצאים לרצוח את ראש הממשלה, או לפחות כמה ערבים. אז קצת פרופורציה בבקשה.

    נ.ב.: לפני שאתה מדקלם כמו תוכי "הכיבוש הוא פשע הטרור הוא פשע ושניהם מזינים זה את זה" אולי תקרא קצת ספרי הסטוריה ? הטרור היה כאן הרבה לפני הכיבוש.

  • יערה  On 12/03/2004 at 10:05 am

    בזכותך לחיות כאן במדינתך הריבונית היהודית והישראלית והציונית ורק אחרי שהוא יתן את הסכמתו להמשך קיומך הריבוני במקום הזה אוכל להצטרף אליך.עד אז מלחמת חורמה במבקשים להכחידך.

  • עוברת אורח  On 12/03/2004 at 10:33 am

    דנט,

    1. אתה באמת מפחד ממתנחבלים? מצחיק. הצל שהם מטילים הרבה יותר גדול מהגוף הממשי שיש להם. כמו הצ'חצ'חים הבורים בדרא"פ, בלי הצבא ששומר עליהם, עושה בשבילם את העבודה ועוצם עין לנוכח הפשעים שהם מבצעים, המרזלים, העציונים, האברי רנים והבן-גבירים לא שווים פרוטה שחוקה. מדובר במקרה קלאסי של הבן האפס של ראש המאפיה. תשאיר אותם לבד עם הפלסטינים -הם לא יחזיקו מעמד יומיים.

    2. הייתי מציעה לך לא לזלזל בטרנד של לוחמים שנמאס להם מהכיבוש. אחרי הכל, בניגוד לפציפיסטים הזויים, הם יודעים איך להשתמש בנשק אם ידחפו אותם יותר מדי. לא סביר שהם ירצחו ראש ממשלה, אבל להטביע את האלטלנה פעם נוספת, עם הרוויזיוניסטים שעל סיפונה כשתכשר השעה? למה לא?

    ההנחה המוטעית ש"שמאלנים" הם בהכרח לפלפים עדיני נפש, מבוססת על דימוי שאין לו אחיזה במציאות, כמו גם ההנחה ש"שמאלני" זה רק מי שמשוטט בשולי השוליים.

    בזמן שאתה מבזבז רוק על "מרקסיסטים" חסרי חשיבות, נוח לך לא להתמודד עם ההכרה שה"בומבה" לכיבוש תגיע דווקא מהגוש הציוני שמסתובב באזורים של מרץ/עבודה/שינוי שנמאס לו להיות חמורו של גוש-אמונים.

  • ארתור דנט  On 12/03/2004 at 12:40 pm

    1. כן. ראש ממשלה אחד הם כבר רצחו. מחתרות היו, ישנן, ועוד יהיו להם. ואת ההשארה שלהם לבד עם הפלסטינים אף אחד מהפוליטיקאים, לא בימין ולא בשמאל, לא מתכוון לצערנו לבצע.

    2. צר לנו לאכזב אותך – אף אחד מהקומץ שעדיין משרת במילואים (דהיינו אנחנו ועוד שלושה, בטח לא יואלי ושאר הצרחנים) לא יסתער מחר על הכנסת, ואף אלטלנה לא תוטבע פה. מקסימום תתרחב עוד יותר תופעת הסרבנות האפורה, ו/או עוד כמה אנשים יגיעו למסקנה שעדיף לשבת בפאלו אלטו במקום כאן.

    (ואל תתלי תקוות מוגזמות בגוש הציוני שמסתובב באזורים של מרץ/עבודה/שינוי. יש להם 40 חברי כנסת, וזהו, פחות או יותר, הפוטנציאל האלקטוראלי שלהם. מולם תמיד תתייצב המסה הקריטית הרגילה – המון נבער מדעת ומהיגיון שמצביע אוטומטית ליכוד או ש"ס כי אימא של שמעון פרס ערבייה ודרעי זכאי, שאליו חוברת קבוצת דוסים אלימים שרוצחים בשם אלוהינו שבשמיים את ראש הממשלה, אותו שיכור בוגדני שרצה למסור את ארץ אבותינו לערבים ימ"ש).

  • גוש  On 12/03/2004 at 12:49 pm

    ובדיוק בגלל שהטרור אכן היה לפני הכיבוש, אולי הגיע הזמן שאנשים יתחילו להבין שצריך לסיים עם הכיבוש ולהתחיל לטפל בטרור כמו שצריך במקום לגרום למליוני אנשים חפים מפשע לסבול.

  • גוש  On 12/03/2004 at 1:16 pm

    למרות שאני לא ממש מבין מה היואב גל הזה כותב באתר שלו, אני נוטה להסכים עם מה שכתב לך פה.
    מה זו ההתגוננות הזו ? היית בסיירת ? אז מה ? זה נותן לך לגיטימציה לבקר את המדיניות הצבאית יותר ממישהו אחר ?
    הלגיטימציה ה"חמקמקה" הזו היא לא חמקמקה בכלל.
    לכל אחד נתונה הזכות להביע את דעתו.
    תרשה לי גם לשאול אותך למה אתה גאה בעובדה שאתה לא עושה מילואים ?
    הדעות שלי קרובות לשלך (ואולי אפילו "שמאליות" יותר משלך)
    אבל התגובה שלך ברשימה הזו גורמת לי למבוכה.
    אני כן עושה מילואים, למרות שליבי עם הסרבנים (כן ארתור, אני אחד מהשלושה)ולא מרגיש גאווה או חוסר גאווה, לא מחפש לגיטימציה או שולל את של האחר, אני נוהג לומר את מה שאני חושב בלי התנצלויות או מחשבה שיש לי זכות לומר משהו שלאחר אין.
    את הזכרונות שלך מג'בלייה כדאי לכתוב אולי במקום אחר, בוודאי לא כחלק מ"כתב הגנה ללגיטימציה".
    במיוחד כששורת הסיום שלך אומרת את אותו דבר שטרחת להוכיח שאתה לא, "סתם מישהו שמסתכל מסביב".

  • דויד  On 12/03/2004 at 2:54 pm

    אז מה אתה מציע

  • אורי יואלי  On 12/03/2004 at 4:01 pm

    אתה צודק. זה הרי ברור מאליו שהרצון ללגיטמציה הזה הוא פתטי, חלק ממשובת נעורים. זה מה שניסיתי להעביר ברשימה זו, וזה מה שאני מנסה לחקור, עבור עצמי, בסדרת הרשימות הללו. פינג פונג התגובות וההשמצות שנלווה לכך הוא כבר לא בשליטתי, ואני מעדיף לצפות בו מהצד ולהשתעשע.
    ההיסטוריה הפרטית שלי היא בנק הדוגמאות שלי, לא הצידוק לכך שיש לי משהו להגיד.
    ובקשר למילואים- כן, אולי נסחפתי קצת עם הגאווה, אבל אשמור לעצמי את האפשרות להרחיב על זה מתישהו.

  • ארתור דנט  On 12/03/2004 at 5:21 pm

    מבחינתנו, לסיום הכיבוש אין שום קשר לסבל של מיליוני אנשים חפים מפשע. אנחנו שמים על "החפים מפשע" האלה פרמשתק אחד גדול – יותר מ-50 שנים הם מנסים לסדר לנו שחיטה מאורגנת, רק שלצערם הם לא יכולים. גם כשכבר הייתה להם אפשרות לקבל מדינה משלהם הם העדיפו לשלוח את אחמד להתפוצץ באוטובוס, כשכל שאר הג'מעה מוחאים כפיים באקסטזה. אז שיסבלו.

    עם זאת יש להודות שאכן הגיע הזמן לסגת אל הקו הירוק, כי אין שום טעם להישאר במצב הנוכחי בו הלגיטימציה של מדינת ישראל נהרסת רק כדי לשמור על האינטרסים של קומץ מתנחבלים.

  • גוש  On 12/03/2004 at 6:07 pm

    תחת הגדרת המליונים הסובלים התכוונתי גם לנו, הישראלים .
    אבל מאחר והוכחת כבר כי אתה אכן שם על כולם "פרמשתק" אחד גדול, מקובלת עלי לחלוטין דעתך.
    לא יכולתי לומר זאת טוב יותר.
    אין לנו מה להמשיך ולהקיז דם רק בגלל המתנחלים.

  • ישראל  On 12/03/2004 at 6:57 pm

    הנה מאמר שנכתב במרץ 2001 על ידי העיתונאי יגאל לביב. ראיתי את המאמר באתר גוש שלום. אביא אותו בשלמותו:

    "אחת המשימות שלקח על עצמו ראש הממשלה, אריאל שרון, בביקורו בארה"ב היתה לשכנע את ראשי הממשל, כי יאסר ערפאת וצמרת הרשות הפלשתינית עוסקים בטרור. כל מי שבקי בתולדות התעוררותן של התנועות הלאומיות, ובעיקר של ישראל, יודע, שכמעט אין תנועה לאומית שנלחמה בכובש זר שהטרור לא סייע לה במישרין או בעקיפין. על מנהיג הליכוד היה להיזהר מהגדרת הטרור כמעשה מגונה שכן בין גדולי הטרוריסטים היו גם ראשי האצ"ל והלח"י.

    תיעוד מפורט של פעולות הטרור של הארגונים הללו מצוי בספר "דברי הימים למלחמת השחרור" בעריכת יעקב עמרמי ובהוצאת "שלח" הרוויזיוניסטית. מתברר, כי עם אבות ה"פטנט" של ירי על אוטובוסים ופיגועי טרור בארץ ישראל נמנים האצ"ל והלח"י. האצ"ל החל את דרכו בנובמבר, 1937 כשאנשיו ירו על אוטובוס ברוממה. התוצאה: שלושה ערבים הרוגים ושמונה פצועים. באפריל 1938 נורו יריות על רכבת פועלים בחיפה וקרונותיה פוצצו – שני שוטרים בריטים ושני עובדים ערבים נהרגו. בחיפה היו תשע התקפות על אוטובוסים באותו חודש, שבהן נהרגו ונפצעו ערבים.

    גם בתחום הפיגועים בבתי קפה ובתי קולנוע היו האצ"ל והלח"י מורי דרך. באפריל 1938 פוצץ בית קפה בחיפה. ערבי אחד נהרג ושישה נפצעו; במאי 1939 הוטלה פצצה בקולנוע "רקס" בירושלים. חמישה ערבים נהרגו ו-18 נפצעו. בדצמבר הושלכה פצצה לקפה ערבי ביפו ושישה ערבים נהרגו. גם פיצוץ מטעני חבלה בשווקים לא היה המצאה ערבית. ביולי 1938 הוטלה פצצה בשוק הירקות בחיפה. 18 ערבים נהרגו, ו-38 נפצעו. באותו חודש, בפיצוץ בשוק הערבי בירושלים, נהרגו 10 בני אדם ונפצעו 31. מהתפוצצות בשוק בחיפה באותו חודש נהרגו 27 ונפצעו 46.

    ביולי 1939 הוטלו פצצות בשער יפו בירושלים. חמישה נהרגו ו-14 נפצעו. באותו חודש הטעינו חומר נפץ על חמור והובילוהו להתפוצץ בשוק הירקות בחיפה. 78 ערבים נהרגו 14 נפצעו. בדצמבר 1947 נזרקו פצצות על השוק בשער שכם בירושלים. 10 בני אדם נהרגו 57 נפצעו.

    גולת הכותרת היתה כמובן הפיגוע במלון המלך דוד בירושלים ביולי 1946. בפיצוץ שם נהרגו 100 בני אדם – שליש יהודים, שליש אנגלים, שליש ערבים.

    גם הוצאת המאבק מחוץ לגבולות המדינה אינו המצאה פלשתינית. באוקטובר 1946 הותקפה שגרירות בריטניה ברומא; במארס 1947 פוצץ מועדון המושבות הבריטי בלונדון וכמה בריטים נהרגו; באוגוסט פוצץ מועדון קצינים בריטי בווינה.

    אפילו מדיניות ההוצאה להורג של מנהיגים פלשתינאים אינה דבר חדש. בנוסף לחיסול של יותר מ-15 קצינים גבוהים בריטים, נרצח בקהיר בנובמבר 1944 השר לענייני המזרחי התיכון, לורד מוין. האצ"ל והלח"י גם חיסלו יהודים שעבדו במשטרה הבריטית, בין שסייעו במסירת מידע נגד המחתרות ובין שלא; לפחות עשרה מקרים של חיסולי יהודים מוזכרים בספר בהוצאת "שלח".

    נראה שראשי הארגונים שהוציאו לאור את הספר המתעד את מעשיהם הבינו שיש טעם לפגם במה שעשו, ולכן אולי כתב ד"ר אלדד בהקדמה לספר: "בשם מלחמת השחרור העברית אנו מכנים את כל אותם המעשים אשר נעשו בכוח הזרוע והנשק, מתוך ניגוד לחוקיו של השלטון הזר ומתוך מלחמה בשלטון הזר עצמו… לדוגמה: מלחמות השחרור של ארה"ב, או אירלנד או איטליה". החלף את המשפט "מלחמת השחרור העברית" במשפט "מלחמת השחרור הפלשתינית" ותמצא שאין כל הבדל בין מעשי אבות הליכוד למעשי אבות האומה הפלשתינית.

    אפשר לומר, שטרוריסט הוא מי שטרם עלה לשלטון. לאחר מכן הוא ייקרא לוחם חירות".

  • ערן  On 12/03/2004 at 7:10 pm

    בתור נוער שוחר-אירופה, אולי תארגנו איזה משלוחה מנווה-צדק בואכה מדריד, שם תדריכו את הספרדים ההמומים איך להתמודד עם 200 מתים בדרכי שלום?
    אולי נזמין את בן-לאדן לסנגרייה ולמנת טאפאס חביבה?
    אולי נארגן עוד משלוחה להכנת ארוחות צהריים חמות באפגניסטן לילדי אל-קאעידה?
    המציאות נושכת אותכם בעכוז ואתם ממשיכים ללגום אספרסו ולהפגין בגדר. תעשו חיים.

  • ערן  On 12/03/2004 at 7:12 pm

    ישראליקו – מאמר מהאתר של גוש שלום זה לא בדיוק חומר למחקר. אולי יותר חומר לעישון. או שמא אתה עישנת איזה חומר לפני שנכנסת לאתר של גוש?

  • מרק ק.  On 12/03/2004 at 8:06 pm

    עכשיו כל מה שנשאר זה לבקר את משפחות ההרוגים באוטובוסים בירושלים ולהסביר להם שכל הכעס שלהם אינו מוצדק מאחר שיקירהם נהרגו על ידי לוחמי חופש ולא על ידי טרוריסטים. אין ספק שזה ישנה את עולמם.

  • ישראל  On 12/03/2004 at 8:21 pm

    נו,
    אילו תגובות ענייניות. כל הכבוד לכם.
    המטרה היא להביא קץ לסכסוך הזה. ולא כמוכם לחפש איך שוב ושוב לגרום לעוד אוטובוסים להתפוצץ ולעוד עיר בשטחים להימחק (הידעתם שברפיח יש 20 אלף איש ללא קורת גג?).

    כנראה שהציונים לא היו חסידי אומות העולם כשהם הגיעו לכאן. ולערן החכם, המאמר מבוסס על ספר של איש יוצא אותה חונטה. כך שלא צריך לעשן כדי לפנטז את הפיגועים שעשו היהודים (חלקם כמובן).

  • גוש  On 13/03/2004 at 1:05 am

    אין לגושי הנכבד קשר לגוש שלום, גוש עציון ואפילו לא לגוש 4 חלקה ב'.
    אך ורק לגוש בגרון.
    וערן, ערן ערן היקר, יום אחד אכן תזרח השמש, אז אל תשכח למרוח קרם חזק כשאתה יוצא החוצה, שלא תישרף לנו חס וחלילה.
    וואלק, "ללגום אספרסו ולהפגין בגדר"….
    אתה כתב של ידיעות אחרונות נכון ?
    אם לא היית סטריאוטיפ בעצמך הייתי חושד שאתה קיים באמת….
    עוד ערב שירה בציבור מבוזבז לחלוטין.
    עוד לא מצאת משהו חדש שיחליא אותך ?

  • ארתור דנט  On 13/03/2004 at 12:09 pm

    ז"א זה מאד מרשים שאתה מסוגל להעתיק בלי להתבלבל משהו מהאתר של גוש שלום, ישראל היקר, אבל בכל זאת היה רצוי שתלמד קצת היסטוריה לפני זה (וגם קצת אינטליגנציה לא תזיק).

    באמת שאין לנו כוח, ישראל החביב, להצביע עכשיו אחת לאחת על כל השטויות של הקטע החד צדדי שהעתקת. נסתפק אולי בכך שנזכיר לך שהאצ"ל הוקם כתגובה לפרעות של הישמעאלים החביבים שהתחילו לא ב-1937 אלא עוד ב-1936 במרד הערבי הגדול. האצ"ל והלח"י גם לא המציאו שום דבר חדש – לא במעשי רצח ולא בפיגועים. הם רק חיקו את האחמדים.

    אלא מאי ? בניגוד לכל מעשי הרצח של בני דודינו מאז ועד היום, שמייצגים נאמנה את החלום הנשגב של הערבים (של כל הערבים, ישראל היקר, או לפחות רובם המכריע) להשליך אותנו לים, אפילו אם הניסיון למימושו מונע מהם להקים מדינה לעצמם, האצ"ל והלח"י הם בקושי הערת שוליים בתולדות המאבק על ארץ ישראל. בשיאו לא מנה האצ"ל יותר מ-2000 חברים והלח"י – כמה מאות. כל שאר היישוב היהודי בארץ – 600,000 איש – תיעבו אותם ואת מעשיהם עד כדי כך שבשלב מסוים (ע"ע סזון) התחילו לרדוף ולהסגיר אותם לבריטים. אתה שואל למה, ישראל היקר ? או, טוב ששאלת – כי היישוב היהודי בארץ מעולם, בניגוד לחברים של הלטוביצקית, לא ראה בטרור מטרה בפני עצמה ולכן העמיד בראשו אדם שרצה לבנות מדינה (ע"ע בן גוריון, דויד) ולא טרוריסט שכל מורתו היא לרצוח כמה שיותר יהודים (ע"ע עראפת, יאסר ו/או יאסין, שייך אחמד ו/או המופתי ו/או כל קודמיהם ודומיהם)

    ולסיום, ישראל היקר, אנא קרא ולמד על ההבדל בין יהודים וערבים כשמדובר ביחס לטרוריסטים:
    http://www.notes.co.il/karny/880.asp

  • ישראל  On 14/03/2004 at 7:41 am

    אני לא אגיב כי אין לי כוח. וזה לא יעזור. אבל הערבים לא עשו פה פיגועים יותר מהיהודים שבאו לכאן ונישלו והרגו. יש לא מעט מחקרים בנושא.

    ולגבי דרך המלחמה הנכונה. הרי ברור שטוב היה אם לעראפת היה צבא – הוא מייד היה מתחסל. גם כשהיה שקט 30 שנה לא נתנו להם כלום.

  • גל  On 23/03/2004 at 9:50 am

    מה הסיפורים על הסיירת , מעניין מה יגידו בסיירת אם ישמעו את כול הסיפורים שהוא מספר עליהם ?!

    גם יצפאן היה טייס קרב ורופא מנתח גם יחד .

    לא מתרגש מסרבנים שכותבים באינטרנט ועוד מתגאים בסיפורי מארבים ובהליכה עם משקלים למרות שהיו להם גיבנות .

  • מושון  On 10/05/2004 at 9:49 pm

    חשבת שהעבר הצבאי שלך יזיז למישהו?
    תשאל את רבין.

%d בלוגרים אהבו את זה: