המחשב הישן שלי מת.
זה היה טושיבה נייד, אפור כזה, שקניתי משומש מעובד הייטק שקצת חיזר אחרי אימא שלי. הוא היה איטי אך בעל אישיות. בילינו זמן רב ביחד. הדוקטור אליו לקחתי אותו, אחרי תהליך גסיסה שהסתיים בכך שהתחיל לפלוט אותיות שלא התכוונתי לכתוב, אמר שהמאוורר הפסיק לעבוד, המעבד התחמם, ולוח האם הלך. אין טעם לתקן.
לקח לי כמה ימים להתגבר על ההלם, ולבסוף קניתי מאותו דוקטור תחנת עבודה מודרנית שכזו, שולחנית, עם מסך גדול ומארז מעוצב. צר לי להודות, אך זה יותר נוח. מסתבר שאין מקום לסנטימנטים כאשר מדובר במכונות.
ועדיין, אני מתגעגע. האם יש עולם הבא למחשבים שמתו? אם כן, אני מקווה שנשמת הטושיבה שלי נמצאת בגן עדן.
תגובות
אתה טעית, ובענק. בענק, אתה שומע!!! המחשב שלך בכלל לא גסס. הוא פשוט פיתח אישיות משלו. הוא התחיל לכתוב – אלו האותיות המיותרות שראית. אח, אורי, אם רק היית מעתיק את האותיות האלה. אתה יודע מה היה לך שם? יוליסס. יוליסס 2 הרי זה בדיוק מה שקרה לג’וייס עם המכונת כתיבה שלו…
}תגובה זו נכתבה על ידי המחשב הנייד של אלכסנדר, שלא מוכן להתקלקל, הנבלה. אז זה מה שיוצא…{
צר לי, אלכסנדר, אבל ליצירתיות המתפרצת של מחשבי ז”ל לא היה כל קשר לזרם התודעה. היא התבטעה בעיקר בהוספת האותיות ז’ וש’ לאחר כל הקלדה (אני תוהה מה זה אומר עלי).
השינוי הגדול ביותר עבורי הוא המעבר למחשב נייח. לא לטעות, גם הנייד שלי תפקד כנייח במשך הרוב המוחלט של חייו, אבל הוא העניק לי את אשליית היכולת לניידות. כעת עלי להישיר מבט אל מצבי האמיתי (והעגום, אין ספק).
אני נייח לגמרי. שולחן הכתיבה שלי כבר לא יזוז מכאן, לפחות לא בתקופה הקרובה (וגם הסיכוי לפלוט ז’ ירד).
אם מחשב נייד יכול להחליף את הפנקס והעט? במקום לשרבט בפנקס (ברכבת, בעבודה, בשירותים), אפשר לפתוח חיש מהר את הלפ-טופ ולהקליד! ועכשיו גם יש את הפאלם! שהוא ממש מזכיר את הפנקס המיושן (איך לא חשבתי על זה קודם?!)
אולי תעשה הסבה מאורי המסתורי-בבר-בפינה-עם-פנקס, לאורי הסופיסטיקייטד, עם פאלמ בידו ועט פלסטיק בין אצבעותיו, בלי דיו…
האם זה אומר שמעכשיו יהיו רק נרקיסים?