קול הרעם

אני למכירה

שוב, מכתב עיתונות, ושוב, מן הסתם, ללא תשובה.

הנידון: למכירה, אני

לפני כשבועיים שלחתי אליכם ספרון שכתבתי ופרסמתי, “מה עשיתי בחופש הגדול”, אשר לא זכה להתייחסות בעיתונכם. אני משער (וסלחו לי מראש על הנחת היסוד) כי הוא לא נקרא, אלא סווג תחת הכותרת “מעניין אבל לא מספיק”, והונח במדף הקחו הביתה בחינם.
אנסה, ברשותכם, לשנות את דעתכם. למכירה, אני.
בן 32, לא ילד אבל עדיין צעיר, מורה ביום, אושיית לילה אלטרנטיבית, צלף ולוחם סיירת בעבר ופציפיסט בהווה, ישן על מקרר תעשייתי באזור התעשייה של פלורנטין, די. ג’יי הארדקור, שחקן רחוב, דמות שוליים. אה, כן, וגם כותב, יפה דווקא.
לא מספיק? אפרט קצת.
קודם כל, רק כדי שתדעו, כבר פרסמתם עלי כתבה, לפני כארבע או חמש שנים, במסגרת הטור של תומר גניהר. אתם יכולים לחפש אחריה, אבל אני מוכן לשלוח אותה אליכם, להקלת העומס. ידוע לי שמשלמים לכם פחות מדי. לפני שלוש שנים נבחרתי על ידי עיתון ת”א לרשימת “הרווקים המבוקשים”, הישג פתטי במידה, אך הוא מצביע על כך שאני נחשב, במקומות מסויימים ובתאורה מסויימת, ליפיוף, או, אם לצטט מישהי, לכוסון טכנו. בהתאם לזאת אני מודיע שאני מוכן להצטלם בעירום (חלקי, צר לי, גם לי יש גבולות). שווה לכם, יש לי קעקועים יפים ופירסינג בפטמה, זה יראה חתרני.
אני מלמד כבר עשר שנים, בלא שאלמד באוניברסיטה או בכל מקום אחר. למרות זאת, מאחורי קריירה מעניינת, במסגרתה לימדתי במגמת הקולנוע בעירוני א’, באור יהודה, בחברת המתנ”סים, בתיכון לאומנויות בירושלים (שם גם ריכזתי את מגמת הקולנוע), וכעת בתיכון תלמה ילין בגבעתיים. אחלה ג’וב, ללמד. יש לי דעות מוצקות, מעניינות במידה ופרובוקטיביות במקצת, על זה, כמו גם על הרבה דברים אחרים.
אני רוכב על אופניים, מתוך אידיאולוגיה ולא ככורח, מוציא ספרים שיעלו מעט ויתנו הרבה לקונה (כנ”ל), ארגנתי מסיבות הארדקור חינם שפורסמו באמצעות מניפסטים חתרניים, ושנשאו את הכותרות “מלחמהמלחמהמלחמה”, “במקרהשלאזעקתאמת”, “דםואשותמרותעשן”, כאלה. אני טיפוס מעניין, שכנעתי אתכם?
אני גם כותב קצת ב”42 מעלות”, ומנסה לשקוע בכתיבת הספר הבא. אני מאמין שמהפכת התרבות הבאה תהיה של חזרה רומנטית לאיכות, לעבודת היד, לקשר החשוף בין החומר ליצירה.
אני מוכר לכם את עצמי, אם לצטט מישהי אחרת, שווה יותר, כי מוכרים את הנשמה למען האומנות, ולכן למכור את הגוף זה לגיטימי.
יש לי 180 ספרים להעיף, טקסט שוליים מעניין, על אובססיה, על תל אביב בקיץ. זו יכולה להיות התחלה של משהו, לייבל של ספרונים בעבודת יד, טקסטים טובים, של אחרים ושלי, במחיר זול, בלי שאף אחד ירוויח על חשבונך. לצורך העניין, אני מוכן להיות נער הפוסטר.
דברו איתי
אורי יואלי