אישה יפה ומכונית גדולה

לאישה יפה ורהוטה שאני מכיר היה בוקר חופשי, אותו בילתה עם חברה שלא ראתה יותר מדי זמן במסעדה ברמת החייל. את מכוניתה המאובקת בחרה להשאיר בחניון, שהיה כמעט ריק כשהגיעה אליו, כך שאת מקום החנייה בחרה כמעט באקראי, ורק הקפידה שיהיה קרוב למעלית.
שתי ערימות פנקייק ושיחת נפש אחת מאוחר יותר, כשחזרה אל המכונית, גילתה שאוטו מנהלים אמריקאי וענק חוסם את הפולסווגן שלה, פגוש אל פגוש, בתנוחה שצועקת אגרסיביות והענשה. ואכן, סקירה מדוקדקת העלתה ששלט קטן התלוי גבוה ליד התקרה מכריז שזוהי חנייה שמורה. אומנם בחניון היו מקומות פנויים אחרים, אבל עדיין, טעות שלה.
הרמז היחידי לזהות בעל מקום החנייה הנגזל היה מדבקה: "מירס". גודל האוטו הבהיר שמדובר באחד מהבוסים. האישה היפה יצאה לחפש אחריו, מוכנה למחול על כבודה ולהתנצל קצת, למרות שהטעות נעשתה בתום לב, ולמרות שהמצב בו העמיד אותה אותו מנכ"ל נעלם, והעונש התוקפני הזה שנתן לה, עצבנו אותה למדי.
בהמשך הרחוב מצאה את היכל השיש של מירס, אבל השומרת בכניסה, כנועה ומודעת למקומה, סירבה לתת לה להיכנס, ורק לאחר תחינות ממושכות הסכימה לפנות דרך האינטרקום למזכירתו של הבוס הנעלם. זו הכריזה שהמנכ"ל בישיבה, ואי אפשר להפריע לו. האישה היפה לא ויתרה, ולבסוף הצליחה לדלג על משוכת השומרת, ולהגיע אל המזכירה, הכנועה אפילו יותר. לאחר עוד הסברים, ועוד תחינות, וכניסה אחת של המזכירה לתוך חדר הישיבות, ומבטים ששלח אליה אחד מהסמנכ"לים שנכנס גם הוא פנימה, הודיעה לה המזכירה שהישיבה רק התחילה, שכל יום תופסים למנכ"ל את החניה ושהוא עצבני מזה, ושעליה לחכות בין שעה וחצי לשעתיים, ואז נראה.
האינטרקום צפצף, ומישהו, כנראה הבוס, ביקש שיזמינו להם קפה וקרואסונים מבית הקפה שלמטה. אה, הוסיף הקול, ותני גם לבלונדינית לשתות.
זה היה הקש.
האישה היפה דחפה הצידה את המשרתת הכנועה, פתחה את דלת חדר הישיבות, נעמדה מול השולחן העגול סביבו ישבה חבורת הגברים המזדקנים ושאלה: "מי המנכ"ל עם האוטו הגדול והזין הקטן?".
מישהו פרץ בצחוק, מישהו הסמיק.
מייד אחר כך באה התנצלות, והסבר, ומשרת נוסף זומן באינטרקום, קיבל לידיו את מפתחות סמל הסטאטוס, והפולסווגן שוחררה מהריתוק.
הלוואי שמירס יפסידו כסף, הלוואי שיפטרו את המנכ"ל, הלוואי שיום אחד יביט במראה ויראה שם את הלוזר שהוא. אבל אני סקפטי.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • מלפומנה  On 23/06/2003 at 8:58 pm

    כמו שאומרים: בסופו של דבר מסתכם בגבר מתוסכל שבמקרה הוא בעמדת כח (מנכ"ל) עם זין קטן ורכב גדול ובלונדינית עם רכב קטן אבל אינסטינקים חדים.

    מקסים, בין אם סיפור אמיתי או בדוי.
    אלא שאם סיפור אמיתי, אני הייתי חותכת לו בכלל.

    ופניה נרגשת לבלונדינית (מבלונדינית בעצמה):

    You Go, Girl!

  • איתן כספי  On 23/06/2003 at 10:59 pm

    http://www.notes.co.il/eitan/1130.asp

  • דרור  On 24/06/2003 at 12:01 pm

    מה היה קורה?

    או שהיא לא היתה מקבלת אפילו כוס מים, או שהיא לא היתה חוסמת את החניה מלכתחילה. אני מהמר על האפשרות השניה.

    ואם היא לא היתה רהוטה? מה היה קורה?

    אם בחורה מכוערת ומגמגמת היתה תופסת את החניה של המנכ"ל, מה היה קורה?

    הא? מה היה קורה? מישהו יכול לומר לי מה היה קורה?

  • סיגל  On 25/06/2003 at 11:58 am

    אם היא לא הייתה יפה, אז היא לא הייתה אוכלת ערימת פנקייק, אלא שותה קפה בלבד ויורדת לחניון כעבור זמן קצר.
    ומספיקה להוציא את רכבה מהחניה האסורה,
    ואולם, כאשר היא הייתה בוחנת את פניה הכעורות במראה הקידמית של הרכב (הייתכן שהפכתי עוד יותר מכוערת. תשאל את עצמה בצער?), היא הייתה נכנסת ברברס ברכב המנכ"ל שבא מאחור. אז המנכ"ל היה צועק אליה מהחלון: יא מכוערת, מה את חושבת שאת עושה..!

%d בלוגרים אהבו את זה: