עישון, אופניים ואימפוטנציה

 

גם עישון וגם רכיבה על אופניים מגבירים את הסיכוי לאימפוטנציה, כך הואיל, בטובו, אחד מתלמידי להעיר לי היום, בשיעור סיכום השנה. זו הפעם השנייה ששמעתי את המשפט הזה בתוך שבוע. במפתיע, ומן הסתם בגלל שטרם התנסיתי בסינדרום האמיתי, יש בזה משהו מושך. לעיתים אני חושב שאימפוטנציה יכולה להיות פתרון לא רע בכלל, מנחם שכזה.

לא רק עבורי, נמאס לי להיות יוצא דופן. דמיינו לכם עולם אימפוטנטי, בו כולם רוצים, אבל לא יכולים.

כל כך הרבה תסכולים היו נמנעים בגלל התסכול הבסיסי הזה, כל כך הרבה זמן איכותי היה מנוצל בדרכים פרודוקטיביות יותר. מערכות היחסים היו נטולות סבטקסט, משעממות אך גם רגועות יותר.

התשוקה, לעיתים אני חש שהיא עול. לעיתים הייתי רוצה לשמר אותה כזיכרון מתוק, כזה שמתרפקים עליו ללא רצון לשחזרו.

אבל זה רק לעיתים רחוקות, למזלי.

רצוי להפסיק לעשן, מסתבר, לא מוכן לוותר על האופניים.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אביבה  On 23/06/2003 at 2:16 pm

    של המעשנים, ובכלל.

    (לא של ה… אה, הפקטור השני שהזכרת).

  • אורי  On 23/06/2003 at 6:26 pm

    חן חן

  • איש  On 23/06/2003 at 8:12 pm

    הגדולה היא לעשן לרכב ולא להיות אימפוטנט

  • לאהוא  On 24/06/2003 at 6:39 pm

    עם קצת יותר אמפטיה, היית מבין שהאימפוטנציה, עבור מי שסובל ממנה, אינה "פתרון" ואינה "מנחמת". זו נכות שיכולה להוביל למחוזות של דיכאון שאתה אפילו לא משער אותם.

%d בלוגרים אהבו את זה: