קול הרעםלרגל המעבר אני מצרף טקסט שהחל להיכתב לפני יותר מעשר שנים. הצגה, לא מחזה, שניסיתי לפרסם ולא הלך. אור ומרי
עזבת אותי, מתגעגע לכוס שלך. כך הגדרת מה שכתבתי פעם, בקיץ שיכור. ועכשיו עזבת אותי, ונו, כן, מתגעגע, אבל לא רק לכוס שלך, הוא רק אחד מסך האיברים, והתחושות, והגעגועים, רק אחד מסך יותר גדול, כזה מין סך הכל, שכולל את כל אותם, הגעגועים. שותה כאן, לזכרך, ולזכר הכוס שלך, אמרתי לך פעם שאני אוהב [...]
היא נכנסת לפאב ופונה ישר אל הבר. אני יודע מה היא רוצה, את הוויסקי הזול, מהבקבוק הגדול שתלוי על הקיר ומשחרר כמות מדודה, חמישים מיליליטר, בלי קרח. יש לה שיער שחור שמגיע עד הכתפיים ועיניים שקועות. היא יפה ועגומה. אני כועס על עצמי, מבין שאם לא היתה יפה לא הייתי שם לב אליה. היא שותה [...]
כתבתי את הטקסט הזה מזמן. הוא נשלף מקופסא בה התחבא עם הטקסט הקודם שפרסמתי כאן. הוא שייך לתקופה בחיי בה נעתי על קו תל אביב ירושלים, ובוודאי יועד להיות חלק מפרוייקט גדול יותר. משהו בו עדיין משעשע אותי. צביקה וזהבה, אל הבטחון ואלת ההון צביקה, אל הבטחון, הוא גבר יהיר ושחצן. פלג גופו העליון נפוח [...]
זהו המשך לסיפור מרי גרה בחדר כביסה אשר אני מקווה שעומד בפני עצמו. לילה, אני שרוע מול הטלוויזיה, והמוח קרוע מערבוב של גראס ואלכוהול. הכלב בוהה בי מפינתו, מנסה, בלא הצלחה יתרה, לסדר את בסמרטוטים המשמשים לו כמרבץ כך שיפרידו בינו לבין הרצפה הקרה. הוא בוטש בהם בכפותיו, תוך השלמה שלווה ונתונה מראש עם חוסר [...]
יורים באלנבי. צלף התמקם באחת הקומות העליונות של שלד הבניין השרוף ברחוב ברנר, וכל היום מנסים להוריד אותו. עכשיו, סוף כל סוף, החליטו לגמור עם הבלגאן, ובמעלה הרחוב מתגלגל לו טנק פחוס, מלווה בשלוש שריוניות. זחליו גורסים עוד את החצץ החום שנשאר מהכביש של פעם. אנשים למדו מהר מאוד לזהות את הכוחות השונים, לכל אחד [...]
מה עשיתי בחופש הגדול ללורד אלנבי שיחקת אותה כל קשר בין הדמויות, המעשים, המקומות והרחובות המוזכרים כאן למציאות הוא מופרך מיסודו. אין מציאות.
 | santorini1997 על מחשבות לקראת מרתון תל אביב… |
| santorini1997 על מחשבות לקראת מרתון תל אביב… |
 | דני על רץ לעבודה |
| דני על רץ לעבודה |
 | uriyoeli על רץ לעבודה |
