ארכיון קטגוריה: כל הכבוד לצהל

חולצה צהובה

ככה זה נראה מצד אחד של הגדר. היה גם צד אחר. שעת צהריים. בלעין. יום שישי. כולם חוגגים בבית ורק אתם שם, גדוד שריון, כזה שתמיד דופקים ביציאות. עם משימה מוגדרת בקווים כלליים מדי. להגן, למנוע, לשמור על הסדר. בטח סדר. הגדר דואגת לזה. מהצד השני שלה אין אנשים, רק ערבים ושמאלנים, בקושי בני אדם בכלל. כאלה [...]

לשווא

לשווא. סתם. בלי שום סיבה. זוחלים על הברכיים, מתבוססים בתוך הפודרה, מגששים אחרי פיסות בשר אדם. או יורים, סתם, או נורים, מפוצצים ומתפוצצים. סתם, לשווא. ובכן, אני לא מסכים עם זה, לא לגמרי. הסתמיות היא תירוץ בנאלי מדי, אין בו נחמה. למתים הללו, בשני הצדדים, לפצועים בגוף ובנפש, יש תפקיד מהותי. באמצעותם יוכשר עוד הרג, [...]

לגיטימציה

לפני כמה ימים כתבתי כאן על הפעולה הנועזת של סיירת גבעתי במחנה הפליטים נוסייראת בעזה, ועל ה – "מלחמה הקטנה" והפתטית לטעמי בה מתגאה מפקד הסיירת. בתגובות שקיבלתי נחשפתי לשנאה שהפתיעה אותי. נראה שחלק מהקוראים תייגו אותי, מיידית וללא כל היסוס, כשמאלנעוכרישראל שכזה, אשכנזיתלאביבישנקינאימנייק שכזה, יפהנפשתבוסתןשלאמבינכלום, שכזה. מה שעוד הפתיע אותי זה שמצאתי שזה פוגע, [...]

כשחוטבים עצים

כשחוטבים עצים, או המעז? מנצח?   אני קורא את הכתבה המצורפת, ומקבל בחילה. אפסים, בא לי לומר, אתם לא מבינים כלום, מה? תקראו קודם, ואחר כך נדבר.   "פלסטינים התחבאו מאחורי ילדים ברצועת עזה" 14 פלסטינים, בהם שני ילדים, נהרגו הבוקר בפעולת צה"ל במחנות הפליטים אל-בורייג' ונוסייראת. מפקד הכוח, סא"ל וינטר, אומר ל-ynet: "החיילים לא [...]

סבתא בישלה דייסה

סבתא בישלה דייסה היום מלאו חמש עשרה שנה לזמן בו התגייסתי, ואתמול שתיים עשרה לזמן בו השתחררתי. זו חתיכת זמן. המבט אחורה כבר מצועף בשכחה, ואפילו במעט נוסטלגיה, מי היה מאמין. הניגוד בין מי שאני היום למי שהייתי אז קשה לתפיסה. המרחק רב כל כך, עד שלעיתים נדמה לי כי זהו זיכרון בדוי. לא יכול [...]

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.